ממשלת ישראל העניקה לרשות החדשנות הישראלית, שנודעה בעבר כ ”לשכת המדען הראשי של ישראל”, את האחריות לעידוד החדשנות הטכנולוגית במדינה. תפקידו של המל ”ל הוא לתאם את המאמצים בין ישראל למגזר הפרטי על פעילויות מו” פ עבור מפעלים קטנים ובינוניים בארץ. למעשה, ה-IAI הוקם בעיקר כצוות חשיבה המוקדש לקידום פיתוח כלכלי במדינה. מאז ראשיתה, ישראל היא מנהיגה של ארגונים בינלאומיים רבים בכל הנוגע להתקדמות הטכנולוגית.
כיום, ישראל היא מנהיגה בתחומים רבים התורמים לקידום בריאות האדם, הטכנולוגיה, הכלכלה והשלום והביטחון של האזור. למעשה, ישראל נחשבת לאומה ”יוצאת דופן” בעולם בתחום הביולוגיה הסינתטית. ה-IAI הוקם על מנת לספק פלטפורמה עצמאית לחילופי מידע בין הקהילה האקדמית והתעשייה המדעית בישראל, שראו גידול משמעותי בשנים האחרונות. ה-IAI הוא ארגון המאפשר ומקדם חילופי ידע בכל ענפי הביולוגיה. ביולוגיה סינתטית היא תחום המתרחב במהירות וניתן להשתמש בו לקידום המדע והכלכלה של ישראל ושל שאר המדינות המעורבות. הפוטנציאל לצמיחה וערך של שוק זה רק עכשיו מקבל הכרה על ידי הקהילה האקדמית ברחבי העולם.
ישראל הקימה מספר מרכזים שמטרתם לקדם את צמיחת המחקר והפיתוח של הביולוגיה הסינתטית. מרכזים אלה כוללים את המרכז לביולוגיה מערכתית של אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן לישראל ואוניברסיטת טובאחיה. רבים מארגוני רשות החדשנות בישראל הקטנים יותר הוקמו כדי לסייע בקידום ועידוד התפתחות הביולוגיה הסינתטית בישראל. הם כוללים את האגודה לקידום הרפואה המולקולרית בישראל, מכון קבאצ 'י והתוכנית לגנומיקה חישובית של אוניברסיטת תל אביב.
הקמת ישות ציבורית חדשנית נתפסת כהחלטה אסטרטגית של ממשלת ישראל והיא נועדה לחזק את כלכלת המדינה. "מדיניות החדשנות של ישראל נועדה להבטיח כי משאבי המדינה לא יתרוקנו במשך עשרות שנים על ידי צמיחת מתחריה הבינלאומיים והמקומיים", אמר ד "ר וואליד מגל (המדען הראשי במכון ויצמן לישראל) בהודעה שפורסמה באתר IAI. ”יוזמה זו משפרת את יכולתה של המדינה להתחרות ולחדש”. לדברי גורמים במשרד החינוך, הקמת ישות ציבורית אסטרטגית וחדשנית נועדה להגביר את הכלכלה ולאפשר פיתוח ויישום של טכנולוגיות חדשניות המסייעות בפיתוח ההתקדמות הטכנולוגית של המדינה.
במאמציה להקים גיוס הון – רשות החדשונת, הקימו הרשויות הישראליות מספר פלטפורמות מימון חדשניות שמטרתן לסייע ולעודד את הצמיחה הכלכלית של המדינה. הקרן כוללת את קרן ההשקעות המדעיות והטכנולוגיות החדשניות, את הקרן לפיתוח טכנולוגי, את הארגון הלאומי למחקר יסודי, את האקדמיה הלאומית למדעים ואת המועצה המרכזית של התעשיות. ארגונים אלה הוקמו כדי לספק מערכת תמיכה לתמיכה בהתקדמות הטכנולוגית של המדינה. הפעילות והפרויקטים של ארגונים אלה מיועדים להקמת מספר מרכזי מחקר ופיתוח ציבוריים, בנוסף למספר יסודות ותוכניות להכנת מענקים שמטרתם הקמת כלכלה חדשה, תעשייה חדשה, והרבה אנשי מקצוע מיומנים בתחום הטכנולוגיה והחדשנות. במאמץ לבסס סמכות זו, בוחנת הממשלה גם את האפשרות לגוון את תיק המחקר שלה. זאת כדי להבטיח שההשקעות ביוזמות כאלה לא יפגעו בתכניות וביוזמות האחרות שלה.
במסגרת יוזמה זו הנחה ראש הממשלה גם את ראשי האוניברסיטאות הגדולות בישראל ואת המכללות הטכניות שלה לשתף פעולה עם אוניברסיטאות זרות ולהשקיע בפרויקטים הרלוונטיים להן. המטרה היא ליצור סביבה שתעזור לעצב את עתידה של ישראל וגם לייצא את רעיונותיה וחידושיה לאזורים אחרים בעולם. שותפויות אלה נחשבות למהלכים משמעותיים לחיזוק היחסים בין ישראל לקהילות הבינלאומיות. פעולות אלה מעידות גם על מחויבות מוצקה לגיוון ידע וטכנולוגיה, וגם על יצירת אפשרויות חדשות.
הצמיחה המהירה של יוזמה זו מהווה אינדיקציה לחשיבות הגוברת של היזמים בעיצוב העתיד. הסמכות לחדשנות הוקמה כדי להכיר בצורך זה. הנוף החדשני מאופיין בשחקנים מתחרים רבים, החל בתעשיות מסורתיות וכלה בעסקים קטנים ועד תאגידים גדולים וסוכנויות ממשלתיות.
מרכז אקדמי זה הוקם כדי לאפשר לחוקרים מכל רחבי העולם לעבוד על פרויקטים הרלוונטיים לכלכלה הישראלית ולישראל. מרכז זה יאמץ קשרים הדוקים יותר בין חוקרים מכל הרקעים ובין הקהילה האקדמית בישראל. הברית היא בעלת פוטנציאל להגביר במידה רבה את שיתוף הפעולה בין ישראל ויזמות בינלאומית וכן בין יזמים וממציאים ממדינות אחרות. זהו צעד מרכזי לקראת הרחבת הנוף החדשני בישראל ויצירת נישה לעצמה כמתחרה כלכלית בעולם. הרשת האקדמית של רשות זו צפויה לתרום באופן משמעותי לצמיחה זו. היא גם עשויה להשפיע משמעותית על כלכלת המדינה בטווח הארוך.